לראות אחד את השני ככל שפחות ולאהוב רק,
בלי אסטרטגיה ובלי מסלולים עקיפים, בלי פן או שקר,
בלי שжית נסגרת תטענה אותנו או שסבל ירעב אותנו,
לחיות יחד ולתת את הלב בכל רגע.
לכבד את מחשבתו גם רחוק ככל שמתבוננים בה,
לעשות את אהבתו יום במקום חלום,
ולחיות בברור ולנשוף בحرية –
כך נשפה לור ושיר אהובו.
אתם שכולל צעד שלהם מגע עם נחמה עליונה,
אתם, עם ראש פרוע, שמתאימים ללא מתח,
אתם שאמרתם לי שזה כך צריך לאהוב.
ואני, ילד עתיק של ספק ובלשון,
שאני מאזין, חושב, ומשיב לכם את זה:
כן, חיים אחרת, אבל כך מוסרים אהבה.