לבי מתרומם
לבי מתרומם
לבי מתרומם, וזה מרגיע
כשאני מפיל את המזלג בין שני שדיה
בתנופה אחת – שתי נשים
זהו חייו של הים
שחרור הספינה, כל הכליות
עזיבה בבוקר
שלום אמסטרדם, שלום לוריאן
לבי לנשים אלו
אך לא לזמן ארוך
החיים הם גל
שמביא אותנו רחוק
האהבות עולות כמו רוחות
יש מי שמבחר להישאר בميناء
הרוח נושבת מזרחה
הרוח ממשיכה לנוע
אני מעדיף את המ험
ואת הרגעים הקצרים
לשרוד על המבנה – זה לא בשביל אניאני מכיר איים
שם העופות הם מלכים
שם הנשים הן בריות
כמו אני
שם הים מוחק על החול הלבן
את הבטחות האהבה
את שמות האוהבים
לחיות במערה יבשה
יום אחד מתעייף
לשרוד בميناء
יום אחד מתאגר
הרים את הספינה שלך
שחרר את גופך המת
הרוח נושבת מזרחה
הרוח ממשיכה לנוע