הנקודות החולשות של הגרעינים הגרעיניים היפניים
הבעיה של הביטחון בגרעינים היפניים
(במים מובילים)
25 במרץ 2011
reacteur_brw_eng.html
סיימתי עכשיו מאמר ראשון בן עשר עמודים, שיתפרסם במספר הבא של Nexus, שפורסם בעבר מאמר בן עשר עמודים על ה-Z-machine, שכתבתי על האתר שלי. טוב, נו, נדבר על זה, לבסוף. שלחתי להם, לפי בקשתם, את המשך המאמר, גם הוא בן עשר עמודים, שאמור להופיע במספר הבא (Nexus מופיע כל שישה חודשים).
הקוראים שלי לפעמים מופתעים שלא מוצאים את המאמר שלי באחת מהעיתונים הפופולריים הצרפתית או הפלוראלית (La Recherche, Pour la Science, Science et Vie, Science et Vie Junior, Ca m'intéresse, Ciel et Espace וכו' וכו'). הם גם מופתעים שלא רואים אותי מעורב בדיון במדיה הטלוויזיונית.
הסיבה פשוטה: אני מושבת מהמדיה כבר עשורים. הופעתי על המסך הקטן יכולה להיות רק חריגית. עורך עיתון קטן בתחום המדע והטכנולוגיה, שפרסם לפני כשנתיים מאמר שלי על ה-Z-machine, היה פעם בפגישה עם עורך עיתונים אחרים בתחום המדע והטכנולוגיה. הרבר תיס, עורך עיתון Pour la Science, אמר לו מילולית:
"למה פתחת את עמודיו למאמר שלו? אתה יודע שנותנו הוראה לא לפתוח את עמודינו בפניו."
והשותף שלו כתב לי:
"לא ידעתי שזה יכול להגיע לדרגה כזו."
כן, הרבר תיס, כמו רבים אחרים, הוא אחד מה-איפיסטמו-טארטופים:
"הסתרו את המדע, שלא אוכל לראות אותו"
"מדע זה כמו מטבח..."
תראו את דףו בוויקיפדיה. למטה, רשימה של התהילה וה honors שלו. מחייך, מבטיח. יותר מתואר, אתה מת.
הרבר תיס היה "מאמן" שלי בדפוסי בלין במשך כמעט עשרים שנה. למדף בלין נתן לו משימה ל"לתקן" את האלבומים של הסדרת "הרפתקאות של אנเซลם לנטורלו". בלין יזמה את העיתון Pour la Science, שבסוף הפך לעורך עיתון משלו.
ילד של פסיכיאטר, תיס נהנה מלבנות לתקן את הכתב שלי שוב ושוב. הפסגה הייתה באלבום על אסטרופיזיקה, "אלף מיליארד שמשות", שבו היו שבע גרסאות רצופות, ובסוף תיס אמר לי: "למרות הכל, הגרסה הראשונה הייתה הטובה ביותר."
כמה נחמה למשחק עם כותב מוכשר, כמו חתול שמשחק עם chuț. המשחק הרע הזה נמשך כמעט עשרים שנה.
המצב של "מנהל סדרה" הזה אפשר לתיס לומר בפני כולם: "האלבום של ג'י.פי. פיט, תראו באיזה מצב הוא מגיע. יש עבודה גדולה של עיצוב להכין."
שקר.
הערעור הסופי נפל גם על דפוסי בלין. שלושה אלבומים נעצרו במשך שנתיים. אלו היו: Le Logotron, Joyeuse Apocalypse ו-Le Chronologicon. הלכתי ל pari, ושאלתי את המנהל הראשי של החברה מה הוא מוצא בעמודים האלה. התשובה שלו:
"הוצאה לאור מפרסמת ספרים... כמובן... אבל היא מפרסמת בעיקר ספרים שמעניינים אותה. והם לא מעניינים אותנו."
ואז הוא הטיל את שלושת הכתובים על השולחן. אז מצאתי "הוצאה קטנה", מمنطقة סיסטרון. זה הזמן, הפעם, הוספתי לתקנון: "במקרה שהמכירות האנuali יירדו מתחת ל-70 עותקים בשנה, הכותב יקבל את הזכויות שלו בחזרה אוטומטית."
הם לא הגיעו אף פעם למספרים האלה.
לא ידעתי מה לעשות. במקביל, ציירתי את "לכמה אמפרים נוספים". הרגשתי שפרסום ספר כזה אצל האיש היקר הזה היה איבוד זמן. כל עוד אני עושה את זה, שלחתי את העותק של הכתב לתיס, ששלח לי חזרה מלא בקווים אדומים. שיחה:
תיס, אני חושב שאתה לא הבנת, כששלחת לי חזרה את הכתב עם הערותיך.
מה? ....
שלחתי לך את זה, אבל אתה מפרסם אותו במצב הזה. זה או שום דבר. אין אפשרות לשנות מילה או ציור.
אבל קודם, עבדנו ככה? .....
קודם היה קודם. עכשיו אני מתעייף מהמשחק הזה. או שפורסם האלבום כפי שהוא, או שנריץ את זה.
לבסוף, הוצאה לאור החלטה לפרסם את הספר. זה היה האחרון. שנים לאחר מכן, הצלחתי להחזיר את הזכויות על כל הסדרה, וההוצאה לאור, שבעקבות 10-20 מכירות בשנה לכל אלבום, הסתיימה בהוצאה של חלק מהדפסים. לפי חוזה, הוצאה לאור חייבת להפוך ספר לדרך של קוראים. לכן היה עליה להדפיס מחדש.
יש לי עוד אגדה להזכיר, שקשורה לפרס אלמבאר. הפרס נוצר כדי להעניק את הפרס לכתב פופולרי על מתמטיקה. רבים חשבו שמכאן שאמור להיות המועמד האוטומטי, עם ספרים כמו Le Geometricon, Le Trou Noir, Le Topologicon.
בפגישה של הועדה שאמורה הייתה להעניק את הפרס, אחד המרכיבים הציע את שמי. אך האחרים ענו מיד:
פיט לא עשה רק את הדברים האלה. הוא גם עשה את "הקיר של השקט"....
אה, באמת, במקרה כזה...
כדי להיפטר מההתנהגות שלי של כותב שצבר אגו, כשפרסמתי ב-1997 את הספר "אבדנו את חצי היקום", תיס פרסם ב- Pour la Science תקיפה מונחת, על שני עמודים, שנכתבה על ידי פול פיליפ זארקה ממדון. הערעור הזה חשף את אי היכולת של המחבר. קשרתי עם אחד מהחוקרים במעבדה, מוכן להגיב בסמינר לאדם שחשבתי שהוא חוקר. אך התברר לי שמדובר לא בחוקר, אלא בمهندس פשוט "שקרא הרבה ספרים פופולריים". התחלתי להרגיש כמו טניסאי שמחפש לשחק "משחק חוזר" מול שחקן טניס פינג-פונג. היה מיותר להמשיך.
אז הפסקתי אל תיס ובקשתי זכות לענות, בעמודים של Pour la Science, שסירב לי, שיכור מהכוח שנותן לו המיקום שלו.
כן, לתיס, מדע זה כמו... מטבח.
כדי לעקוף את הבעיה, הועדה הפסיקה את הפרס ל- Pour la Science, על הפרסום של ספר על מתמטיקה, שבו מאמר שלי מ-1979, על הפיכת הכדור, הוא והיה, והופך להיות הפסגה.
אני לא קיבלתי, ואני לא אקבל את פרס אלמבאר. כך זה נושא את הרוח.
כשמדובר בתיס, מספיק להסתכל על הרשימה המדהימה של התהילה שלו, כדי לראות את תחושת המושל. כמה סיבובים של רגליים, כמה תנועות של שטיח כדי להשיג תואר כה גדול. הוא מזכיר לי את персонаж של בראסן "קרניים של אאורוך", והשורה האחרונה של השיר:
ומכיוון שלא עשה דבר רע, עשו לו את הלוויה הלאומית.
אולי תיס יגיע לפסדה, מי יודע? ....
לאותה סיבה, לא תמצאו באף אחד מהמדיה האלה את התייחסות לפעילות הארגון שלנו ידע ללא גבולות, שמציע עכשיו, ללא תשלום, לקוראים יותר מ-400 אלבומים, שכוללים תרגומים ליותר מ-36 שפות.
קורא אחד שלח לי את ה- PDF הזה על תהליכי הביטחון ב- BWR (Boiling Water Reactors, או גרעינים עם מים מובילים), כמו אלה שמשמשים בכל הגרעינים היפניים. אין זמן לפרש. אנסה למצוא זמן מאוחר יותר.
באנגלית: צריך מישהו לתרגם את ה- PDF הזה
קורא אחר כותב לי: "למה לא מפרסמים את המאמרים שלכם, בצורה של תרגום לאנגלית? זה יגע יותר אנשים"
אפשר, צריך רק...
אני לא מבקש יותר, אבל מי יתרגם?
אני מקבל לעיתים קרובות מיילים מאנשים ש"רוצים להיות מועילים למשהו, בעולם שמשתנה לכיוון של טיטאניק". הצעה: פנו אליי ותרגמו לי מאמרים לאנגלית. שלחו לי את העמודים ה-htm, מוכנים להכניס. אני לא אמצא זמן לעצב אותם בעצמי. אם יש כתובות על הצלמים, יש להחזיר אותן לאנגלית. עבודה מועילה.
בבקשה, שיתקפו את התלמידים במקיף להפסיק לבקש ממני לנהל את ה- TPE שלהם, והאינטואיטיבים שמביאים שאלות מוזרות, יש דברים חשובים יותר לעשות.
**** ---